אתר משרד הבינוי מתייחס למטרה העיקרית של פרויקט ההתחדשות העירונית בישראל – הוספת בנייה באזורים אורבניים קיימים. המחסור בקרקעות מצריך מציאת פתרונות בנייה באזורים המובנים, אך לא רק זאת. יוזמת ההתחדשות העירונית תורמת להחייאת שכונות קיימות, למניעת הזדקנותה של האוכלוסייה בשכונות אלה, לשינוי השימוש בקרקעות, ולניצול התשתיות ומוסדות הציבור שהתרוקנו, כדי לשמור על שטחים ירוקים פתוחים.
דוגמה ליישום התחדשות עירונית בישראל
פרויקט תמ”א 38 הרצליה הוא בהחלט דוגמה ליישום שהביא לתנופת בנייה ולהתחדשות עירונית במספר שכונות בהרצליה.
בעיר זו, שהיא אחת הערים המבוקשות והיוקרתיות ביותר במרכז הארץ, הוחלט להתמודד עם הקושי לרכוש דירה בעיר ועם הצורך לשדרג את איכות החיים של תושבים השכונות הישנות, באמצעות תמ”א 38. המשמעות היא שדיירי הבניין, שלוקח חלק בפרויקט, יזכו לחיזוק המבנה הישן, למיגון הדירות מפני רעידת אדמה, לשדרוג אזור המגורים ולעלייה באיכות החיים שלהם. כל זאת ללא עלויות כי הקבלן או היזם יקבל זכויות בניה נוספות על גג המבנה או בקומת העמודים, כפי שמאפשר החוק.
תפישת ההתחדשות העירונית בעולם
ההתחדשות העירונית היא לא גישה בלעדית לישראל, אלא מאפיינת את ההתפתחות העירונית ברחבי העולם. כדי ללמוד קצת על התפישה של ההתחדשות העירונית, ניעזר ברציונל שמתאר הספר שעוסק ברווחה בערים ובהחייאת מרכזי הערים בארה”ב: The Wealth of Cities: Revitalizing the Centers of American Life, מאת John O. Norquist.
בשנות ה-90 של המאה הקודמת ובשנות ה-2000 החלו יזמים ציבוריים ופרטיים להשקיע הון תועפות בשיפוץ שכונות במרכזי הערים בהם התגוררו בני הקהילה השחורה הענייה. תהליך התחדשות זה הוביל לעקירת מאות אלפי אפרו-אמריקאים.
בהתבסס על נסיבות אלה, חלק מהחוקרים טענו שהתחדשות זו היא בעצם שיבה לתקופת ההתחדשות העירונית הישנה. אבל Norquist משתמש בגישה היסטורית השוואתית וטוען שההתחדשות העירונית החדשה שונה מהישנה בארבעה אופנים חשובים (ואתם מוזמנים להשוות את מצב הדברים לישראל):
• האסטרטגיה של ההתחדשות העירונית החדשה היא בעיקרה הרחבה של רובע העסקים ואילו האסטרטגיה של ההתחדשות העירונית הישנה הייתה שימור.
• הדינמיקה שמניעה את ההתחדשות העירונית החדשה היא מורכבת יותר וכוללת גורמים גלובליים, פדרליים ומקומיים, בעוד שבהתחדשות העירונית הישנה הכוחות הפדרליים היו חשובים יותר.
• אי אפשר להסביר את המסקנות של ההתחדשות החדשה על ידי גזענות בלבד אבל היא מעורבת באינטראקציה שבין גזע למעמד (מזכיר את התהליך שעוברת יפו…).
• ההתחדשות העירונית החדשה קשורה לעלייה בהזנחה בפרברים, וההתחדשות העירונית הישנה מיסדה את הגטו הפנימי בעיר.
נראה שרק תכנית ממשלתית רחבה ומובנית יכולה להפעיל פרויקט להתחדשות עירונית בערים השונות. וכך, כמו הכוחות הפדרליים שתרמו להפעלת הפרויקט בארה”ב, גם בישראל, הממשלה התערבה, חוקקה חוקים ותקנות שמתייחסים גם לתמ”א 38, ואפשרה לרשויות המקומיות וליזמים לצאת לדרך.
לקריאה בנושא תמ”א 38: למה זה כדאי לנו? לחצו כאן