מקומונט גבעת שמואלהמורה שני מיכל אורן מגבעת שמואל צוחקת מקטורזה, מספרת על איך זה לעבוד עם ההורים בגבעה, על מה צריך בשביל לקדם ילד, ובכלל על הזכות לעבוד בחינוך.
שני מיכל אורן , תושבת הגבעה מורה מחנכת בבית הספר מורשת נריה, ובוגרת מכללת תלפיות לחינוך נושמת ואוהבת חינוך.
רק בת 35 וכבר זכתה בתואר המורה של המדינה לשנת 2016.
למה בעצם להיות מורה?
“לעסוק בחינוך זו היכולת המיוחדת לגעת, להשפיע ולעשות שינוי בנשמתו של ילד. לטעת בכל ילד וילדה את האמונה בעצמם, בכוחות שיש בתוכם שרק מחכים לצאת החוצה. הנחת הגדולה מכל שינוי גדול או קטן. לגרום לילדים לחשוב מחוץ לקופסא ולתת לכך מקום ובמה במסגרת הבית ספרית והכיתתית. אין דבר מדהים מזה!”
לא חששת לעבוד בעיר שאת גרה בה… ‘לפגוש את העבודה’ גם אחרי העבודה, בגינה בבית הספר לפגוש הורים וכו…?
” החשש אכן היה קיים בהתחלה, אבל אני חייבת להגיד שבכל שנותיי במערכת החינוך ההורים של גבעת שמואל הם ההורים הכי תומכים ומפרגנים שהיו לי. חשוב להם הילד שלהם יותר מכל דבר אחר ואני חושבת שאין דבר נפלא מזה. לעבוד בשיתוף פעולה עם הורים אכפתיים שלעיתים יש להם ביקורת והם יאמרו אותה בצורה פתוחה וגלויה זה חשוב מאוד בעיניי, כי רק כך ניתן לקדם את הילדים קדימה.”
מה היית משנה \ משפרת במערכת החינוך?
“אני חושבת שבמערכת החינוך צריך לדעת לשלב בין חינוך לידע. היום לא מספיק מורה שהוא רק מורה המקנה ידע הוא צריך להיות המחנך שלוקח אחריות על הלמידה ועל תלמידיו וזה בא לידי ביטוי גם באופיו של התפקיד שאינו רק הוראה אלא חינוך. אנחנו לא אמורים רק להורות ללומדים מה נכון או לא אנחנו אמורים לפתוח אותם לחשוב על כל הדרכים האפשריות ולתת להם לנסות לבחור את הדרך שלהם מתוך מחשבה, שיח ולמידה מעמיקה של כל דרך.”
מקרה\סיפור\ ילד שהשאיר בך חותם ?
” בהיותי גננת הגיע אלי לגן באמצע השנה ילד שהועבר מגן אחר שם לא הסתדר בשל הרבה סיבות. אני לא אשכח את השיחה שלי עם המפקחת בטרם נכנס הילד לגן. היא אמרה לי משפט שאני לא שוכחת עד היום “לא הצליחו איתו באף גן, זה בסדר אם לא תצליחי איתו”. אמרתי לעצמי אז, אין סיכוי שזה יקרה. מהיום הראשון שהוא נכנס הייתי בקשר עם ההורים ששיתפו פעולה איתי במתווה החינוכי שבניתי לו והשינוי היה מדהים! הילד היה צריך רק את המקום שמאמין בו וכשזה היה בשיתוף פעולה מלא עם ההורים זה רק שיבח את כל התהליך.”
מה את הכי אוהבת בגבעת שמואל?
” גבעת שמואל היא עיר מדהימה! אני אוהבת את המרקם החברתי המגוון שבה. אני אוהבת את כל הפעילויות הנפלאות שהעיר מציעה לילדים ולמבוגרים. אני אוהבת את העובדה שהגבעה קרובה לכל מקום והכי אני אוהבת את הילדים המדהימים שיש בה.”
מה היית משפרת\ משנה בעיר?
“אני חושבת שבכל תחום העירייה משקיעה רבות הן בחשיבה והן בפן הכלכלי. אז לא יודעת אם לשנות, אולי לשמר- לשמר את העיר כעיר קטנה ואינטימית ולא להפוך אותה לעיר במלוא מובן המילה, לפי דעתי זה חלק מהקסם שלה.”
מה את לא יכולה לסבול?
” קשה לי עם זה שאנשים חושבים שמורים באים למקצוע בשביל החופשים או השעות “הנוחות”. אני מסכימה איתם שכמות החופשים לא הגיונית ויש לטפל בעניין ואני בטוחה שעוד מורים מסכימים עם זה. ולגביי השעות אנחנו עובדים כל הזמן בכל זמן גם אם אנחנו לא פיזית בעבודה.”
עם מי היית רוצה לאכול ארוחת ערב ולהיכן תקחי אותו?
” אחלק את זה לשניים- אחד ראלי והשני לא ראלי שיקרה:
* יאנוש קורצ’אק- מבחינתי הדמות החינוכית שהינה מודל ודוגמה בשבילי בעבודתי. והייתי לוקחת אותו להסתובב בבתי הספר בארץ ובכלל במערכת החינוך ולהפגיש אותו עם דמויות חינוכיות מדהימות שגם לי יצא לפגוש בדרכי וללמוד מהם ולהראות לו את הצד הנפלא של החינוך כאן בארץ.
* שר החינוך נפתלי בנט- יש לי כמה הצעות ורעיונות, הדגשים ומחשבות שחשוב לי לשתף עם כבוד השר והייתי שמחה אם הייתה לי ההזדמנות. ”
מה מצחיק אותך?
הילדים שלי מצחיקים אותי מאוד . וגם ישראל קטורזה והבדיחות שלו על בית ומשפחה. בכלל סטנד אפ טוב תמיד עושה שמח על הנשמה. ”
משפט לאומה:
“החינוך הוא הנקודה שבה אנו מחליטים אם אנחנו אוהבים את ילדנו מספיק כדי לא לנדותם מעולמנו ולעזבם לנפשם, ובה בעת לא לשלול מהם את ההזדמנות ליטול על עצמם משהו חדש, משהו שלא צפינו מראש, אלא להכין אותם מראש למשימת חידושו של עולם משותף.” (חנה ארדנט)