מלחמות הן דרך אגרסיבי להמשיך את מה שהפוליטיקאים לא הצליחו לסיים, אבל בשנים האחרונות, מלחמות הן כבר ממש לא מה שהיו פעם. אם שנות התשעים הביאו לעולם את המלחמה על דעת הקהל העולמית, הרי שהמאה העשרים ואחת הביאה לעולם את המלחמות השקטות ביותר בהיסטוריה – מלחמות המתנהלות בעולם הסייבר.
אתם אולי לא רואים ולא שומעים על זה, עד שזה מגיע לידי פגיעה ממשית בעולם האמיתי, אבל תקיפות סייבר ופעולות זדון בין מדינות וארגונים – מתקיימות כל הזמן.
השאלה היא רק – מתי זה יגיע אליכם?
עלייה מדאיגה בהיקף התופעה
משבר הקורונה הביא לעלייה מדאיגה בפעולות סייבר זדוניות, בעיקר כאלה שמטרתם הייתה לגנוב מידע ממעבדות המפתחות חיסון נגד קורונה.
אבל מלחמות סייבר אינן טרנד חולף, כי אם מגמה שמתגברת עם הזמן. מדינות אויב תוקפות אחת את השנייה ברמה גוברת של תחכום ובהיקפים הולכים וגדלים.
למרות היקף עצום של התופעה, אתם לא ממש חווים אותה, פשוט כי היא מתקיימת במרחב הסייבר – באינטרנט. למרות זאת, חשוב לחזור ולהדגיש, כי מערכות מידע ותפעול חיוניות מחוברות לאינטרנט ופועלות במסגרת תקשורת עם גופים ומערכות אחרות.
לכן, גם מערכות בטחוניות, צבאיות, רפואיות ועוד – צריכות להגן על עצמן באופן שוטף מפני התקפות סייבר.
כשהתקפות סייבר חודרות לעולם האמיתי
סייבר הוא המרחב האינטרנטי. זהו מרחב וירטואלי לחלוטין, אבל המעורבות העמוקה של גופים, ארגונים, מערכות ומדינות בפעילות אינטרנטית, הצורך שלהן לפעול במרחבי הסייבר, הופך אותן פגיעות יותר להתקפות שונות.
היזם נתנאל דוידי (Vdoo) מסביר כי מימד הסייבר פורץ לעולם האמיתי כאשר המתקפה מצליחה. כלומר – אתם יודעים שהתרחשה מתקפת סייבר, רק כאשר תוקפים מצליחים להשבית את מערכות מתקני האטום באיראן, כשרוסיה תוקפת תשתיות חשמל באוקראינה וגם כאשר איראן תוקפת את תשתיות המים של ישראל ומקבלת בתמורה פעולת תגמול – תקיפה אמיתית לחלוטין של נמל חשוב.
אבל תקיפות סייבר לא תמיד נראות ככה, או יותר נכון – לא תמיד נראות בכלל.
כיום מדינות מבצעות ריגול בתוך מרחב הסייבר, משיקות קמפיינים של לוחמה פסיכולוגית על גבי הרשת, בקנה מידה חסר תקדים, מתערבות במהלכים פוליטיים של מדינות אחרות (התערבות בתוצאות הבחירות או משאלי עם של מדינות אחרות למשל, בעיקר על ידי רוסיה) וגם מציתות סכסוכים אזוריים, מבצעות ריגול תעשייתי, מבצעות מעשי פשיעה כלכלית ועוד.
אפשר לומר כי המדינות העסוקות ביותר ביוזמה של התקפות סייבר הן אלה הנכללות במה שנקרא “ציר הרשע” – צפון קוריאה, רוסיה, איראן וכדומה, אבל בתגובה, גם מדינות כמו ישראל, ארה”ב ויתר חברות העולם החופשי, מתמחות בתחום באופן מרשים ביותר, כדי לא להשאיר מאחור.
לסיכום
מלחמות הסייבר לא צפויות להיעלם בקרוב, או בכלל בעתיד הנראה לעין. יש לצפות שדווקא נראה יותר מהתוצאות של קרבות שקטים אלה בעולם האמיתי. אבל עדיין – אפשר אולי להתנחם בעובדה, שמלחמות סייבר, כפי שהן נראות כיום, לגמרי עדיפות על מלחמות מהדור הישן.