על פי נתוני הלמ”ס שהתפרסמו לאחרונה, במהלך שנת 2022 גבעת שמואל הכניסה לקופתה סכום של 27.5 מיליון שקלים בלבד מארנונה עסקית, סכום דומה להכנסות מארנונה עסקית בשנת 2021, כשבפועל’ עם הגידול באוכלוסיה והאינפלציה במשק מדובר בירידה דה פקטו בשיעור הגבייה. ומה קורה אצל השכנות? בערים כמו קריית אונו נרשם גידול מרשים בהכנסות – עם עלייה של 8.5 מיליון שקלים, ואילו באור יהודה, שמספר תושביה גדול מזה של גבעת שמואל ב-30% בלבד, גבתה העירייה סכום של יותר מפי שלוש – 87 מיליון שקלים.
חוסר פיתוח עסקי מעכב את העיר
בניגוד לערים אחרות בבקעת אונו, בהן ישנם אזורי תעשייה חדשים או התרחבות מתמדת של מרכזי מסחר ותעסוקה, גבעת שמואל נותרה ללא פיתוחים משמעותיים בעסקיה. אמת, בימים האחרונים פרסמה העירייה תוכנית לבניית מלון ומרכז מסחרי נוסף, אך נראה שמדובר במעט מדי ומאוחר מדי. כבר שנים רבות שהכנסותיה של גבעת שמואל מארנונה עסקית לא מתקדמות משמעותית, והדבר משפיע ישירות על הכיס של התושבים, שבאין כסף מהעסקים השוכנים בעיר, נאלצים לפתוח את הארנק בעל כורכם ולהתחייב בארנונה מהיקרות ביותר בישראל למ”ר.
נכון, מצבה הכלכלי של גבעת שמואל לא רע ולעירייה עדיין ישנם עודפי תקציב שמושקעים בנראות וחזות העיר, אך האם לא כדאי היה לפעול מראש על מנת להקל על תושבי העיר שלא יאלצו לשאת על גבם הפרטי את עול מימון עבודת העירייה? לחלופין, האם לא כדאי היה להרוויח יותר ולהשקיע את התקציב העודף בחיזוק מערכת החינוך המשוועת ליותר שעות לימוד ולעידוד הגעה ושימור של מורים טובים בתוך המערכת?
עם כל הכבוד למילים היפות ולהתבשמות ממדדים שמשווים בין גבעת שמואל לערים הטרוגניות וגדולות פי כמה מגבעת שמואל, אם העיר לא תנקוט צעדים אקטיביים לפיתוח אזורי תעסוקה והגדלת ההכנסות מארנונה עסקית, ויפה שעה אחת קודם, היא עלולה למצוא את עצמה בנחיתות תקציבית מול ערים שכנות שימשיכו לצמוח ולהתחזק ולהדביק את הפער.
