זה לא כל כך נעים להיות שן בינה כלואה, במיוחד עבור אותו אדם שהמצב מתרחש בחלל הפה שלו. למעשה, אנשים רבים מכירים את התופעה אך מעטים יודעים את הסיבות האמיתיות לכליאת אותן שיניים. מה שאפילו יותר חשוב לדעת ולהבין מעבר לסיבות שזה קורה, הוא הצורך בטיפול יעיל ומקצועי שיכלול לרוב עקירה כירורגית ועוד קודם לכם אבחון יסודי ומקיף שבלעדיו קשה מאוד לזהות את תחילת התהליך בחלל הפה. אז מהי שן בינה כלואה? מהן הטכניקות החדשות ביותר לטיפול עם כאב מינימלי? ומה הצעדים להחלמה מהירה? כל התשובות במאמר הבא.
מהי שן בינה כלואה?
נתחיל בהגדרה כללית – שיני בינה כלואות הן שיניים שצומחות באזור גיל 20 ומסיבות שונות אין להן מקום לבקוע באופן מלא, תקין או לבקוע כלל, מה שהקנה להן את הכינוי ‘כלואות’. לכל אדם צומחות 4 שיני בינה בסך הכל בסוף גיל ההתבגרות של חייו ולפעמים גם אחרי גיל 20. שיניים אלו נקראות שיני בינה ומיקום בקיעתן כשיניים טוחנות אחוריות, הוא אחת בכל לסת, בכל צד. עבור אנשים רבים, שיניים אלו בוקעות וצומחות באופן תקין יחסית ולא מגיעות למצב שהן נכלאות. אך לאנשים אחרים עם מעט פחות מזל, גנטיקה שונה וסיבות נוספות – לאותן שיניים פשוט אין מקום בעולם ובטח שלא בחלל הפה שלהם. ישנם סוגים שונים של מצבים אלו כמו שן בינה כלואה חלקית או שן בינה כלואה באופן מלא.
הסיבות העיקריות לשינוי האבולוציוני המעט מוזר הזה, טמונות ב-2 סיבות עיקריות:
- הרגלי תזונה – אם נאמר זאת בעדינות, הרגלי התזונה של המין האנושי חוו מספר שינויים במהלך ההיסטוריה, בטח אם מתייחסים לתקופות קדומות ועתיקות. כיום, האתגרים העומדים בפני השיניים הטוחנות שלנו קטנים בהרבה ונוצר מצב לאורך השנים שהגוף שלנו פשוט איבד צורך באותן שיניים שבוקעות אחרונות ובשלב מאוחר כל כך יחסית בחיים.
- לסת קטנה – שינוי נוסף שהתרחש במהלך ההיסטוריה, הוא שהלסת שלנו בני האדם הלכה ונעשתה קטנה יותר ויותר עם השנים. השיניים לעומת זאת, נשארו באותו הגודל והכמות ונוצר מצב של צפיפות גדולה, כזו היוצרת לפעמים את המצב של שן בינה כלואה.
אילו טכניקות מתקדמות קיימות כדי להבטיח הליך חלק וללא כאב?
שיני בינה כלואות מחייבות טיפול רפואי אך עוד קודם לכן, הן מחייבות אבחון יסודי ומקיף. קשה לזהות את ההתפתחות של התהליך בשלב מוקדם ולכן במקרה של כאבים משמעותיים בחלק האחורי של הלסת, רגישות בחניכיים, נפיחות של החניכיים והלסת, הגבלה בפתיחת הפה או ריח רע מהפה באופן עקבי – יהיו כולם תסמינים שיחייבו בדיקה אצל רופא השיניים. רק רופא שיניים מוסמך יכול לזהות בוודאות מצב של שן כלואה וגם זה, רק לאחר צילום רנטגן.
עקירת שן בינה כלואה הינה עקירה כירורגית לכל דבר ועניין. ההליך הכירורגי שמתבצע כולל טיפולים מעט שונים המותאמים למצב של השן, למנח שלה בפה ולמורכבויות אחרות שקיימות אצל כל מטופל בנפרד. בכדי לעבור את ההליך בצורה הבטוחה ביותר ולגרום לכמה שפחות כאב למטופלים, קיימות כיום טכניקות שונות ומתקדמות. בין העיקריות שבהן:
- טכניקות הדמיה מתקדמות לאבחון והבנת המבנה האנטומי של הלסת ומיקום השן הכלואה.
- מיפוי מפורט של חלל הפה המאפשר תכנון אסטרטגי מקדים לעקירת השן.
- כריתה כותרת השן ללא השורשים (במקרים בהם שורשי השן כבר נודעים בתעלה).
כיצד תוכלו להימנע מסיבוכים לאחר העקירה?
ראשית, חשוב מאוד להבין את המורכבות שבעקירת שן בינה כלואה. מורכבות זו נובעת בעיקר מהסמיכות הגדולה לתעלות עצב בחלל הפה, לסינוסים ולשיניים נוספות. לכן, כל פגיעה קלה במהלך הטיפול בעצב או באזור אחר עלולה לגרום לנזקים, סיבוכים עתידיים וכאבים.
הסיכויים הגבוהים ביותר להימנע מסיבוכים שכאלה, טמונים בבחירת רופא שיניים מומחה פה ולסת. ערכו בדיקה מקיפה אודות הניסיון של הכירורג, ההסמכה הרפואית שלו, המלצות או ביקורות שנכתבו אודותיו וכן בדקו פרטים כל המרפאה או המרכז הכירורגי בו מתבצעת העקירה.
מהם הצעדים הנכונים להתאוששות מהירה ויעילה?
מכיוון שבכל זאת מדובר בעקירת שן כירורגית הכוללת הרדמה מקומית, קחו בחשבון מספר ימים להתאוששות לאחר הטיפול. בכדי להקל על הכאבים ותחושת חוסר הנוחות, תוכלו להיעזר בהנחיות הבאות:
- הישמעו להנחיות המדויקות של הרופא המטפל והצוות המקצועי בתום הטיפול.
- ניתן להיעזר במשככי כאבים בימים הראשונים להקלה על הכאב.
- מומלץ להימנע מאכילה ולעיסה של מזונות קשים בימים הראשונים.
- מומלץ לעשות שימוש בקומפרסים קרים של כ-15 דקות בכל פעם.