למרות התנגדות משרד הפנים, לפני זמן קצר אישרה ועדת הכלכלה של הכנסת את הצו שבעקבותיו ניתן יהיה להטיל עיצומים על רשויות שטרם עברו לתאגיד מים, כמו גבעת שמואל.
ועדת הכלכלה אישרה היום את הצעת כללי תאגידי מים וביוב – הפחתה של סכומי עיצום כספי. חוק תאגידי מים וביוב קבע מנגנוני פיקוח של רשות המים לקיום הוראות החוק ובתוכם הטלת עיצום כספי. בתוך שורת ההפרות המהוות עילה להטלת עיצום כספי, קיימת הפרת אי-הצטרפות של רשות מקומית בלא תאגיד לחברה קיימת, אלא שנקבע כי זה לא יחול אלא לאחר קביעת כללי הפחתה של העיצומים. התקנת כללי הפחתה היום בוועדה מאפשרת בתוך שלושים יום לרשות המים להטיל עיצומים כספיים על רשויות מקומיות שטרם התאגדו כחוק – עפ”י מה שנמסר הבוקר בוועדה, מדובר על 23 רשויות במדינת ישראל.
בדיון הבוקר הביעו נציגי משרד הפנים ומרכז השלטון המקומי את התנגדותם לאישור כללי ההפחתה בטענה כי זה ייפגע בתהליכי המו”מ המתקיימים בימים אלו בין כל משרדי הממשלה והשלטון המקומי לקביעת הסדר לרשויות המקומיות ותאגידי מים וביוב שלא הצליחו להתחבר לתאגיד אזורי. מנגד, דחו במשרד האנרגיה ורשות המים את הטענות.
אלי אליאס, יועהמ”ש מרכז השלטון המקומי הסביר בישיבה כי “עמדתנו שאין מקום בשלב הזה לאשר את הכללים המבוקשים לאור העובדה שמתנהל דו שיח הרבה זמן בין כמה רשויות שעדיין לא הקימו תאגידים, בפרט כאשר על שולחנו של ביהמ”ש העליון מונחות מס’ העתירות בנושא. לא מדובר כאן על מפירי חוק. יש קשיים אובייקטיביים. זה נראה ממש לא במקום ופוגע במו”מ שנעשה בימים אלו. לא יקרה כלום עם יחכו כמה חודשים. יש כאן רצון של רשות המים לעשות שימוש בכללים האלו להטיל עיצומים על רשויות שלא מקיימים את התיאגוד האזורי”
תומר ביטון, אחראי שלטון מקומי במשרד הפנים אמר כי “נעשה פה מעשה חלם. אנחנו מנסים עכשיו להגיע להבנות על הרשויות שטרם התאגדו אבל עם אישור הכללים כשנטיל עיצומים על רשויות חלשות, הם יקרסו וזה ייפול בסוף על המדינה. למה שאנחנו כגופי שלטון לא נתאם ביננו את הדברים? מדוע לאשר במחטף את הכללים? יש צורך להמשיך ולגבש כללים לרשויות. לא כולם מקשה אחת. יש רשויות שלא נמצא אף תאגיד מים שמוכן לקלוט אותן לשרותיו. פרט לדיון בבג”ץ, מתנהל בעת הזאת מו”מ אל מול השלטון המקומי. אי אפשר לנהל מו”מ תחת כלי שמטיל עיצומים כספיים למי שלא מתאגד. כמו שזה נראה מישהו רוצה לקבוע כללים על מנת לפעול בצורה כוחנית”.
אבי סלונים, יועהמ”ש רשות המים הסביר בפני הנוכחים שההפחתה נועדה להתוות את המפוקחים. “אין קשר בין קביעת כללי הפחתה לגבי חובת תיאגוד. רשות המים לא חושבת שכן יש צורך בחובת התיאגוד אבל עלינו לקדם את חובת החוק שיהיו כללים ועיצומים על המפירים”, לדבריו.
ממונה תאגידי המים ברשות המים עומר ורדי הוסיף: “נאמר פה תרחיש שאחרי הכללים ייפתח פתח להטלת סנקציות ואיומים. רשות המים מקדמת הליכי מו”מ והאכיפה היא לא מטרה להלך אימים אלא לקיים את ההתנהלות השוטפת. אין שום סתירה בין הכללים במתכונתם המוצעת למה שיתנהל בעתיד. אין כאן כל גניבת סוסים. הוא יפעל בשיקול דעת ממשלתי”.
חזי ליפשיץ, סמנכ”ל תשתיות אנרגיה במשדר האנרגיה ציין שהקמה של תאגידי המים סייעו לפיתוח משק המים – “עמדת המשרד שצריך להתקדם במקביל ולהיכנס למו”מ – והוא לא בעיצומו כמו שנאמר – צריך לגבש עמדה של מיזוג תאגידים ועדיף בצורה של הסכמה ולא כפייה. אבל כל זה לא סותר שנושא הטלת עיצומים חייב להימשך כדי לתת קנסות”.
עפ”י חוק תאגידי המים והביוב, כללי העיצומים וההפחתה נדרשים לאישור ועדת הכלכלה של הכנסת. בתום הדיון, אישרו חברי הכנסת את הצעת רשות המים לכללים חדשים להפחתה של סכומי עיצומים כספיים. ח”כ אוסאמה סעדי התנגד בטענה כי יש לדחות את הכללים בעוד כמה חודשים במטרה למצוי המו”מ עם רשויות שטרם התאגדו.