בנאום בכינוס של מרכז בגין סאדאת בבר-אילן ומשרד החוץ אמר השגריר: “מצרים תמשיך להיות נאמנה ליצירת שלום וביטחון באזור כולו”. השגריר לשעבר בקהיר, שלום כהן: ” אנחנו חייבים להתבונן פנימה בתוכנו בתור ישראלים ולשאול מה הממשלה הישראלית עשתה כדי לשנות את המצב ואני לא זוכר שעשינו הרבה”
בכנס חגיגי של מרכז בגין-סאדאת למחקרים אסטרטגיים ומשרד החוץ לרגל 40 שנה לביקור נשיא מצרים, אנואר סאדאת בירושלים, ציין שגריר מצרים בישראל את הפיוס של הארגונים הפלסטינים כמרכיב חשוב בדרך לכל מאמץ שלום עתידי בין ישראל לפלסטינים. “מאמצים אלו צריכים להתלוות לדעת קהל ולאקדמיה הישראלית שצריכה להכין את התשתית לקראת פיוס”, אמר השגריר חאזם חיירת.
שגריר מצרים בישראל, אמר עוד: “זו הזדמנות עבורי לומר דברים הבאים במוסד הנושא את השם של מנהיגים אלה. זה איננו רק כנס היסטורי, אלא יש ללמוד בכנס זה גם על דרכים לעשיית שלום באזור זה, ללמוד כיצד לחיות זה לצד זה בביטחון, ביציבות ובפריחה הדדית”, אמר שגריר מצרים.
“עלינו לראות את החוכמה של המדינאים שהסכימו ללכת כנגד כל הסיכויים כדי להביא שלום ויציבות למדינות ולאזור. במצרים למדנו שצריך מדינאי ולא פוליטיקאי כדי לעשות שלום”.
השגריר ציין את הטרור וההסתה ואת ההתנחלויות במזרח ירושלים ובגדה המערבית בהקשר לקידום השלום. “האזור כולו חווה שינויים רבים ויש אינטרסים של שחקנים שונים שמנצלים את המצב של כאוס וטרור למטרות שלהן. למרות זו, ברגעים אלה, יש סיכוי לשיתופי פעולה חשובים”, אמר חיירת.
בהתייחסו לסכסוך הישראלי- פלסטיני אמר: “עלינו להעניק ביטחון ויציבות לישראל ולפלסטינים. הסכם הפיוס בצד הפלסטיני הוא מרכיב חשוב במאמץ לשלום עתידי בין ישראל לפלסטינים. האקדמיה הישראלית צריכה להכין את התשתית לקראת התפייסות בין ישראל לפלסטינים”.
בסיום דבריו אמר שגריר מצרים: “זו יכולה להיות הזדמנות נדירה שלום. מצרים תמשיך להיות נאמנה ליצירת יציבות וביטחון לכל האזור” .
בתום הכינוס התקיים רב שיח של שגרירי ישראל במצרים בעבר ובהווה בהנחיית ליאור בן דור מנהל מחלקת מצרים המגרב במשרד החוץ
השגירי צבי מזאל שכיהן כשגריר מצריים בשנת 2004 ציין “סאדת לא נרצח בגלל השלום עם ישראל, אלא הוא היה קורבן של הקמת הג’יהאד המצרי והם חיפשו להשליט את האיסלם כפי שדאעש רוצה היום. יש אגדה אורבנית שאנחנו אשמים במותו של סאדאת וזה שטויות . סאדאת היה איש עם חזון. הוא רצה שלום עולמי, אחריו בא מובארק שרק רצה לשמור על השלום ורצה להחזיר את מצריים לליגה הערבית והוא שמר על השלום הקר. ולמרות הכל, ישראל ומצרים הצליחו להגיע להבנה בתחומי האנרגיה, התיירות והחקלאות”.
בניגוד לשגריר מזאל, השגריר שלום כהן שכיהן כשגריר בתקופת מלחמת לבנון השנייה ובתקופת השתלטות חמאס על עזה, טען “ככל שאנחנו מתרעמים על המצרים על היעדר הנורמליזציה אנחנו חייבים להתבונן פנימה בתוכנו בתור ישראלים ולשאול מה הממשלה הישראלית עשתה כדי לשנות את המצב ואני לא זוכר שעשינו הרבה ” .
השגריר יצחק לבנון אשר במהלך כהונתו התחוללה מהפיכה במצריים והשגרירות הישראלית הותקפה סיפר על הקושי הבירוקרטי שנתקל בו בהתנהלותו כשגריר והוסיף “אני אומר שניתן לשנות דברים דרך הדיפלומטיה למרות הקשיים הרבים . אני חושב שכיום אנחנו נמצאים בתקופה מיוחדת וממשלת ישראל צריכה לשבת על המדוכה ולהעלות את הנושאים הבוערים ולקדם אותם”. השגריר יעקב אמיתי שכהונתו הייתה בזמן שלטון הנשיא מוחמד מורסי ובתחילת שלטון עבד אל פתאח א- סיסי אמר “שימוש בשפה ובמוטיבים הערביים תרמו לי כשגריר ולדיפלומטים הישראלים מול הממשל המצרי”. והוסיף “היה חשוב לנו לקיים דיאלוג עם גורמי הממשל ולבנות אמון הדדי ולקיים קשר חיובי. ישראל ומצרים הינן מדינות שוחרות שלום וביטחון והלוחמה בטרור רק משדרגת את השלום הפורמלי / הקר והופכת אותו לשלום מוצק הרבה יותר”.
השגריר חיים קורן אמר ” הנשיא עבד אל פתאח א- סיסי החל לעצב במצרים תפיסה מעודכנת שכן הוא חותר לבסס מחדש את מעמדה של מצריים באיזור. סיסי הגדיר את האחים המוסלמיים כאויב כמו גם את דאעש וחמאס . מכאן ועד לשיתוף פעולה מלא הדרך עוד ארוכה ,, אך ניכר שהוא לוקח את המלחמה בטירור לאט ובזהירות”.
עוד השתתפו בכינוס : פרופ’ אפרים קארש ראש מרכז בגין סאדת, פרופ’ מרים פאוסט רקטור אוניברסיטת בר- אילן , פרפ’ אריה נאור, רופ’ שמעון שמיר, פרופ’ מנחם מילסון, פרופ’ רמי גינת, חה”כ קסניה סבטלובה מהמחנה הציוני, פרופ’ ג’ראלד שטיינברג, פרופ’ איתן גלבוע, פרופ’ אלי פודה ועוד …