אז כמו ששמתם לב, הבישול זה חיידק, אבל חיידק נפלא. הוא ממכר. נכון התמכרות היא דבר לא טוב אך כשמדובר על אוכל זה בהחלט דבר נפלא. וכמו אותו קטע משיר של חווה אלברשטיין שאני זוכר מפעם: “כל דבר הוא טוב, רק במידה הנכונה”
מגיל 14 התחלתי לעבוד במטבחים של מסעדות פועלים קטנות בפתח תקווה, הייתי מגיע בחמש בבוקר, מכין את כל הדברים לטבח. שם למדתי את כל הבסיס האמיתי של הבישול, איך להכין אוכל להרבה אנשים וגם להתעסק עם טעמים חדשים של עדות אחרות שלא הכרתי. לא ידעתי מה זה בהרט בכלל, ידעתי מלח פלפל ונתקלתי בפפריקה, שמעתי שהמזרחים מערבבים כל מיני תבלינים ביחד ורוקחים כמו קוסמים אבל לא חשבתי שאתאהב כל כך במטבח הזה.
יש לי המון זיכרונות מהימים הללו, זה היה מזמן אך אני זוכר היטב שעבדתי מאוד מאוד קשה אבל נהניתי מכל רגע.
באחד הימים, הייתי אחראי על הביצים הקשות. כחלק מסגירת המטבח הייתי אמור לבשל 50 ביצים ולמחרת מי שהיה מגיע לפתוח את המסעדה היה שופך את הסיר לאמבטיה גדולה ומקלף אותם. הכנתי את הכל בסיר, שמתי את הביצים במים ושכחתי לבשל את הביצים, זה שהגיע למחרת ראה את הסיר ושפך את הכל לאמבטיה, כל הביצים החיות נשברו, הבעלים של המקום התעצבן עלי כשהוא שמע על כך אבל כנראה שהוא ראה בי פוטנציאל כי כבר למחרת הוא יצר איתי קשר ואמר לי לחזור לעבוד, אני לא רואה שום סיבה אחרת.
הזמנים עברו והשנים חלפו והגיע תורי להתגייס. ב1974 שנה אחרי מלחמת יום כיפור התגייסתי לחיל התותחנים גדוד 334. מתחילת הצבא, היה לי קל במסגרת, הצטיינתי וכבר בסיום הטירונות המליצו להוציא אותי לקורס קצינים.
מהקורס הציעו לי להצטרף למשרד הביטחון. החלק הכי קשה היה להשאיר את אימא מאחור, לא לראות אותה תקופות ארוכות, אבל היא תמכה בי והייתי כל הזמן דואג שיעבירו לה מסרים שהכול בסדר.
לא ויתרתי על האהבה שלי לבישול בשום שלב, אבל החיים דחקו בי לעסוק בזה בצורה פחות מקצועית. עם זאת בתקופת השירות ניצלתי כל הזדמנות להתעסק בבישול וללמוד.
להצטרפות לרשימת התפוצה של מקומונט גבעת שמואל, וקבלת מבזקים בווטסאפ: https://goo.gl/o4BHQs<<
יום אחד מפקד היחידה שמע שחוץ מלהיות “פייטר” אני גם מבשל ומבשל די טוב. ושלח את ראש הלשכה לו לחדרי. “המפקד מבקש שתגיע למשרד שלו.”
אחרי 15 דקות התייצבתי במשרדו, “אז מה צבי? מבשל הא??” חייכתי ואמרתי לו כן המפקד. אחרי 10 שניות קם, עמד מולי ושאל: “אתה יודע להכין במיה ברוטב עגבניות ואורז?”
בלי לחשוב יותר מדי עניתי לו כן , כמובן. “יופי,” אמר לי, “כי כבר חודש לא הייתי בבית ולא טעמתי מהאוכל של אמא שלי. כשתסיים תשלח לי בבקשה צלחת למשרד.” עניתי כן המפקד!!! לא שאלתי אותו לאחר מכן איך היה…כשראש הלשכה שלו החזיר לי את הצלחת ,הבנתי לבד. הצלחת הייתה ריקה
אם בא לכם לדעת מה הטעם… חכו עוד שניה, אני כבר שולח לכם את המתכון.
מתכון לבמיה ברוטב עגבניות ואורז לבן של צבי אייל – “הסבא המבשל”
מצרכים ל 4 מנות:
שקית במיה קפואה
1 בצל קצוץ
4 כפות שמן
מלח ופלפל לפי הטעם
2 כפות עגבניות מרוסקות
4 כפות רסק עגבניות
כוס וחצי מים בדיוק
אופן הכנה:
בסיר שופכים את השמן והבצל ומטגנים את הבצל עד שהוא זהוב.
מוסיפים את הבמיה המופשרת ומטגנים אותה כעשר דקות תוך כדי ערבוב.
כאשר אנו מטגנים אנו בעצם מייבשים קלות את הירק.
לאחר שהבמיה צרובה, מוסיפים את הכוס וחצי מים רסק עגבניות, עגבניות מרוסקות ותבלינים.
מביאים לרתיחה ומנמיכים לאש קטנה.
מגישים לצד אורז לבן.
להצטרפות לרשימת התפוצה של מקומונט גבעת שמואל, וקבלת מבזקים בווטסאפ: https://goo.gl/o4BHQs<<
מתכון לאורז לבן של צבי אייל – “הסבא המבשל”
מרכיבים:
2 כוסות אורז
3 כוסות מים רותחים
1 כפית מלח
שמן לטיגון (אפשר גם שמן זית, לפי הטעם)
אופן הכנה:
שוטפים טוב את האורז במים.
מטגנים בסיר את האורז כדקה.
מוסיפים 3 כוסות מים רותחים.
מתבלים.
מנמיכים את האש ומכסים את הסיר למשך 17 דקות.
משאירים את הסיר סגור כ-15 דקות נוספות.
מגישים לצד הבמיה המהממת והטעימה.
בתיאבון?