מרים פרץ ששכלה את שני בניה סגן אוריאל ורס”ן אלירז ז”ל הגיעה לגבעת שמואל להרצאה והדהימה את הנוכחים בעוצמה שהפגינה:”אמנם לקחו לי את הבנים אבל את הרוח לא יכולים לקחת”.
מרים פרץ ששכלה את שני בניה סגן אוריאל ורס”ן אלירז ז”ל במלחמות ישראל הגיעה לגבעת שמואל לערב אשר אורגן ע”י המחלקה לתרבות יהודית במתנ”ס.
מרים סקרה את חייהם של בניה וסיפרה עליהם כאנשים עם נתינה יוצאת דופן ואוהבי עם ישראל וארץ ישראל ברמ”ח אבריהם. מהמקום הכי נמוך וכואב, בחרה מרים לתאר את הצורך באחיזה בחיים. “המסר שלי דומה למה שעשה אוריאל כשעלה לכיתה א’. בגלל שהיה קטן היה לו קושי לעלות את מדרגת האוטובוס ואז הוא אמר: ‘אימא אני יכול’. את אותו משפט הוא אמר כשרצה להתקבל לסיירת גולני ולא רצו לקבלו בגלל היותו קטן וגם שם הוא אמר ‘אני יכול’. המסר הוא שהכול בראש. אמנם לקחו לי את הבנים אבל את הרוח לא יכולים לקחת”.
פרץ הסבירה בהרצאתה, שאדם הוא תבנית נוף ילדותו. “נוף ילדותם של ילדי היה ים ומדבר. אלו שני דברים שמנהיג צריך: הים מסמל איפוק ושליטה עצמית ומדבר מסמל את היכולת להיות לבד ולשאול את עצמך שאלות”.
פרץ הוסיפה, שמנהיג לא נהיה ככה בצבא אלא מילדות. היא תיארה את הכמיהה לירושלים שהיה חזק עוד אצל אביה במרוקו. “כשאלירז התחתן ושבר את הכוס הוא אמר אם אשכחך אוריאל ועוד שמות של חיילים שנפלו כי אלה ירושלים עבורו”.
מניסיונה האישי סיפרה פרץ לנוכחים כמה חשוב לנצל את ההווה, את הרגע: “תנצלו את הרגע, תנשקו את הילדים. יש אנשים שמתים שיקראו להם אימא – אז אם יש לכם ילדים שקוראים לכם אימא זו מתנה. החיים הם מתנה. והכל עניין של הסתכלות אם אני רוצה לראות – שחור או לראות אור וטוב. אל תחכו ל’אחרי מות קדושים’. רק כשחיילים מתים אומרים עליהם את הדברים הטובים. אז תגידו מילה טובה, תעודדו כשאנשים חיים”.